לאן אגיש את המאמר המדעי שלי? חלק ג' – סוג המאמר, לוחות זמנים ומדד השפעה
לאחר התייעצות עם עמיתים בכירים, חיפוש במנועים מקוונים ומיקוד רשימת יעדי ההגשה על בסיס קהל היעד, יש צורך להפעיל כמה שיקולים טכניים.
ראשית – סוג המאמר. באתר האינטרנט של כתב העת יוגדרו סוגי המאמרים המתקבלים בו לפרסום. כך למשל, ישנם כתבי עת שאינם מפרסמים ניתוחי מקרה (case reports), יש שאינם מפרסמים מאמרים קצרים (brief communication) יש שאינם מאמרי סקירה כלל ואחרים מפרסמים רק מאמרי סקירה מוזמנים.
שנית – לוחות הזמנים. תהליך הפירסום של מאמר מדעי לוקח זמן, ישנם נתונים המראים כי פער הזמנים החציוני בין הסיום של מחקר קליני ועד שתוצאותיו מתפרסמות בכתב עת מדעי מבוקר עמיתים הוא 21 חודשים.[1] כתבי העת נבדלים זה מזה במשך הזמן שעובר בין הגשת המאמר וקבלת ההחלטה אם לפרסמו וכן במשך הזמן שעובר בין קבלת ההחלטה החיובית לפרסם לבין הפרסום עצמו. מידע כללי על מהירות התהליך ניתן למצוא באתר האינטרנט של כתב העת. בנוסף, מידע לגבי תאריך ההגשה ותאריך הפרסום זמין בpubmed עבור מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת מסויימים. כאשר הרשימה שבידינו מכילה מספר מועט של יעדי הגשה אפשריים, כדאי להסתכל בדגימה של מאמרים דומים בכתבי העת האלה ולראות כיצד הם עומדים האחד ביחס לשני במדד של פער הזמנים בין ההגשה לבין הפירסום.
לבסוף – מדד ההשפעה, שבו כבר דנתי בעבר. את רשימת יעדי ההגשה שצומצמה על פי קהל היעד וסוג המאמר, כדאי לדרג לפי מדד ההשפעה ותוך איזון עם נתוני מהירות התהליך, להחליט על סדר ההגשה לכתבי העת השונים.
חשוב לזכור שרוב המאמרים לא מתקבלים בהגשה הראשונה. על קבלת ההחלטות בכתבי העת – בפוסט הבא.
[1] Ross JS, Tse T, Zarin DA, Xu H, Zhou L, Krumholz HM. Publication of NIH funded trials registered in ClinicalTrials.gov: cross sectional analysis. BMJ. 2012;344:d7292.
