מדד ההשפעה (impact factor) של כתבי עת מדעיים


מדד ההשפעה (Impact Factor [IF]) של כתבי עת מדעיים הוא נתון מספרי המפורסם על ידי תומסון-רויטרס ומייצג את מספר הציטוטים הממוצע של מאמרים בכתב עת מסוים במהלך שנה נתונה.

כך למשל, IF של כתב עת בשנת 2008 הוא תוצאה של החלוקה: מספר המאמרים שציטטו בשנת 2008 מאמרים שפורסמו בכתב העת בשנים 2006-2007, במספר ה"גורמים ברי ציטוט" שפורסמו על ידי כתב העת בשנים 2006-2007.

החישובים נערכים אך ורק על כתבי עת שמקוטלגים במאגר המידע של Institute for Scientific Information (ISI) Web of Knowledge.

IF איננו, ומעולם לא נועד להיות, מדד ישיר לאיכותו וחשיבותו של כתב העת. יתרה מכך,IF של כתבי העת שבהם מפרסם חוקר מסוים אינם יכולים להוות מדד לאיכות עבודתו או לחשיבותה. הIF נוצר כדי לשמש כלי עזר לספרנים בהחלטתם אילו כתבי עת להחזיק בספריות שלהם. כיום, עם הזמינות של כל כתבי העת ברשת, צורך זה פחת באופן משמעותי. הIF של כתב עת מושפע מגורמים רבים. ראשית, מספר המאמרים או ה"גורמים ברי הציטוט" שמהווים את המכנה במשוואת החישוב הוא גורם מכריע. ישנם סוגי מאמרים, כגון מאמרי שיטות ומאמרי סקירה שמצוטטים רבות ומעלים את סך כל הציטוטים שמקבל כתב העת. מלבד זאת, לכתב עת יכול להיות IF גבוה שמבוסס על מאמרים מעטים שצוטטו רבות ואינו משקף בהכרח את מספר הציטוטים שהכותב יכול לצפות לו אם יפרסם בכתב העת הנתון. מבלי להיכנס כלל לנושא של מניפולציות של IF, IF גבוה משקף קהל קוראים רחב, שאינו מתאים לכל מאמר. מאמרים רבים עוסקים בנושאים ממוקדים המעניינים קהל קוראים מצומצם ולכן ה IF לעולם לא יכול להוות שיקול יחיד לבחירת כתב עת להגשת מאמר לפרסום. שימוש נכון בIF הוא בחינת המספר כנגד מספרים של כתבי עת אחרים בתוך תחום מחקרי מסוים, והכנסתו כגורם בתוך מערך שיקולים רחב יותר, שעליו אפרט בפוסט הבא.

#מדע #רופאים #פירסום #תועלת #מאמריםמדעיים #מאמר #רפואי #כתבעת #מדעניםכתיבהמדעית

פוסטים שאולי יעניינו אותך 
פוסטים אחרונים
חיפוש תגיות
No tags yet.
התחבר
  • LinkedIn Long Shadow
יצירת קשר

Shiri.Diskin@sciencewriteright.com

 טל: 0584-888-660

  • LinkedIn Long Shadow