בנייה נכונה של הגשה חוזרת של מאמר לכתב עת מדעי

תגובת כתב העת למאמר שהוגש מורכבת בדרך כלל משני חלקים עיקריים: הערות העורך, שבראשן ההחלטה הנוכחית, והערות המבקרים העמיתים.

קשה להתייחס באופן ענייני לביקורת המתקבלת על מאמר שהושקעו בו דם, יזע ודמעות, אולם זו הדרך היחידה לצלוח את התהליך הקשה של הפרסום. בהרצאה מאלפת שנתן ד"ר Jaap van Harten, עורך בכיר בElsevier, הוא המליץ לעזוב את מכתב המבקרים ולחזור לקרוא אותו אחרי מספר ימים, כפי הנראה אחרי שגלי הזעם והעלבון ישככו.

המלצתי היא להתמודד עם הערות המבקרים ב"שיטת הסלמי":

ראשית, יש להעתיק את כל הטקסט שהתקבל מן המבקרים לתוך מסמך נקי, שישמש כמסמך תשובות, ולחלק אותו לנקודות נפרדות כאשר מתחת לכל נקודה, יש להשאיר מקום לתגובת המחברים.

עבודת השינויים צריכה להתבצע ראשית בתוך המסמך הזה, ורק אחר כך להיות מיושמת בגוף המאמר. כדאי לעבור על הנקודות שהעלו המבקרים ולראות האם ישנן כפילויות, כלומר הערות שהועלו על ידי יותר ממבקר יחיד. אילו הערות שיש צורך להתייחס אליהן גם אם בסופו של דבר המאמר יוגש לכתב עת אחר.

מספר טיפים לתגובות על סוגים נפוצים של הערות:

1. מידע חסר במאמר: אם המידע אכן חסר, יש להוסיפו (בהנחה שהמידע זמין לכותבים). במכתב התשובות יש לציין שהמידע נוסף ולהפנות את המבקר למראה המקום. לא כדאי להתווכח ולהצהיר שהמידע אינו נחוץ, או עלול לבלבל. עם זאת, באם מדובר במידע שאין למחברים יכולת להשיגו, ניתן להסביר בדרך מכבדת, לעיתים עם ציטוטים מהספרות, מדוע העבודה תומכת במסקנה גם בהיעדר המידע המבוקש. אם המידע קיים במאמר, יש לבדוק את דרך הצגת המידע ולוודא שהיא בהירה, וכן לנסות למצוא מקומות במאמר שבהם ניתן להוסיף הפניות למידע זה. במכתב התשובות יש לציין שהמידע מופיע ולהפנות את המבקר למראה המקום. בנוסף, יש לציין שהצגת המידע המבוקש הובהרה ושנוספו הפניות. לא כדאי להשאיר את הנושא ללא שינוי ורק להפנות למראה המקום. בוודאי שלא כדאי לכתוב "לו המבקר היה קורא בקפידה..."

2. בקשה להגדלת מרחב המדגם: אם גם בקריאה מחודשת, לדעת הכותבים מרחב המדגם מוצדק, כדאי להרחיב בפרק השיטות על הסיבות לבחירת המדגם, כולל ציטוטים מהספרות. במכתב התשובות יש לכתוב בפירוט גדול יותר מדוע נבחר מרחב המדגם, לציין שההסבר בגוף המאמר הורחב ולהפנות את המבקר למראה המקום. כדאי להימנע מתשובות כגון: "גיוס משתתפים לניסוי כזה הוא קשה מאוד" או "ניסוי כזה הוא יקר מאוד". ההצדקה צריכה להיות מדעית ככל שניתן. כמובן שלא כדאי לכתוב "לו המבקר היה בעל ניסיון בעריכת מחקרים מסוג זה, היה יודע כי..." אם מרחב המדגם אכן קטן מדי, ניתן להוסיף טקסט למאמר ולמכתב התשובות הממצב את המחקר כ"מחקר פיילוט" או "מחקר הוכחת היתכנות" ולסייג את המסקנות בצורך להראות תוצאות דומות במרחב מדגם גדול יותר.

3. היעדר התייחסות לעבודות חשובות בתחום, שגיאות סגנוניות או תחביריות במאמר, גרפים/תמונות אינם בהירים, שגיאות בציטוטים: כדאי לנסות לתקן כל נקודה בנפרד על פי בקשת המבקר, וכן לבצע עריכה לשונית כללית והגהה על כל הטקסט. אין צורך לפרט במכתב התשובות לגבי שינויי נוסח ותיקוני שפה, ולכן גם לא חייבים להכניס כל שינוי שהמבקר מציע בתחום זה. כדאי לענות באופן כללי כי המאמר עבר שכתוב על פי הנחיות המבקר. לא כדאי להתווכח על נקודות סגנוניות ולהביא הצדקות לשונאיות או אחרות לכך שסגנון הכותבים הוא הנכון. אם המבקר מבקש לצטט עבודה מסויימת, כדאי לעשות זאת ולציין זאת במכתב התשובות. כמוכן, לא כדאי להיצמד לעיצוב של גרף/תמונה. אם יש מי שאינו מבין את כוונתכם, ייתכן שאכן קיים צורך בשיפור לצורך בהירות. במקרה כזה, כדאי להכניס את הגרסה המשוכתבת למכתב התשובות.

4. ישנה סתירה בין תוצאות המחקר לבין מידע רקע בידי המבקר :אם ישנה אפשרות לבדוק מאמרי רקע שמציין המבקר, צריך לעשות זאת, ולהתייחס אליהם בפרק הדיון ובמכתב התשובה. יש להציע רעיונות ליישוב הסתירה-לכאורה. לא כדאי לזלזל בחשיבות העבודות שמציין המבקר או להעלות חשדות באשר לממצאים שלהן. ההתייחסות צריכה להיות עניינית ושקולה.

5. ישנם פגמים בשיטה שנבחרה, פגמים בדרך ביצוע המחקר, פגמים בניתוח התוצאות, פגמים בהסקת המסקנות מהנתונים: במכתב התשובות, ואולי בפרקי השיטות והדיון במאמר, צריך להצדיק את בחירת השיטה, למצוא את האסמכתאות הנכונות לכך שהשיטה מתאימה לשאלת המחקר ולהוסיף מידע שיכול להבהיר שדרך ביצוע המחקר הייתה טובה יותר ממה שהשתקף בגרסה הראשונה שהוגשה לכתב העת. כדאי להיעזר בבעל מקצוע (למשל, סטטיסטיקאי) כדי לענות על טענות מסוג זה. גם אם הערות המבקר מעידות על חוסר ידע או הבנה, לא כדאי לענות בצורה תוקפנית. יש להתייחס בצורה עניינית ולספק את חומר הרקע הנחוץ להבנת השיטה והתאמתה. אם המלצות המבקרים סותרות ניתן (בעדינות) להשתמש בטיעוני המבקר שבחרתם להיענות לבקשותיו כדי לענות על טיעוניו של המבקר השני.

למרות כל ההמלצות לשמירה על קור רוח וענייניות, לפעמים מבקרים עוברים את הגבול, לפעמים ניתן לזהות כי המבקר הוא יריב מקצועי או מתחרה של אחד המחברים או שהוא מונע משיקולים לא ענייניים.

במצבים כאלה, לפני שמחליטים להגיש לכתב עת אחר, ניתן לפנות אל העורך ישירות, להסביר את הבעיה ולבקש סבב ביקורת עם צוות אחר.