הסרת מאמרים מכתב העת

המדע הוא מערכת המתקנת את עצמה. בהקשר של פרסומים מדעיים, בעיני זה אומר שמחקר מוצג בכתב עת, ואחריו מתפרסמים מאמרים נוספים באותו התחום, שבחלקם ממצאים הסותרים את אילו של הראשון, תהליך שבסופו יכול להוביל לשינוי פרדיגמה בתחום.

הסרת מאמר מהעיתון זה דבר אחר לגמרי. מאמר מוסר מן העיתון כאשר המחברים, או גרוע מכך, העורך, מחליטים שהמאמר אינו ראוי להישאר בספרות המדעית. הוועדה לאתיקה בפרסום (COPE) מגדירה סיבות שבעטיין צריך עורך להסיר מאמר שפורסם בעיתונו: לעורך יש ראיות ברורות לכך שהממצאים אינם מהימנים, כתוצאה של התנהגות מדעית לא הולמת (לדוגמה, זיוף נתונים) או טעות כנה; המחקר פורסם/מפורסם במקביל על ידי אותם מחברים במספר מקומות; הפרסום מהווה פלגיאט (כלומר הועתק מעבודה שפורסמה של חוקר אחר); המאמר מדווח על מחקר שלא עומד בכללי האתיקה.

הוועד הבינלאומי של עורכי כתבי העת הרפואיים (ICMJE) קורא למחברים למשוך בעצמם את מאמריהם הבעייתיים, ומנחה עורכים לחתום על הודעות רשמיות של הסרה רק אם המחברים אינם מוכנים או אינם מסוגלים לעשות זאת ו"גורמים אחרים "(כלומר, נציגי המוסד שבו עובדים המחברים) אינם מתנדבים לחתום על הודעת ההסרה.

מחקרים שנעשו לאחרונה הראו ששיעור הסרות המאמרים גדל בשנים האחרונות, מגמה שאפשר לראותה כטובה, בכך שהמערכת עובדת ומנקה מתוכה עבודות בעייתיות, או שניתן לראות בה ביטוי מדאיג של ירידת הסטנדרטים של מחקר מדעי.

מה קורה כאשר מאמר מוסר מהעיתון? העניין לא נגמר בהודעת הסרה בגיליון הבא של העיתון ובכך שהמאמר מוסר מהגיליון שבו הוא פורסם בארכיב הדיגיטלי של כתב העת עצמו. ההנחיות של COPE הן שהודעת ההסרה הרשמית צריכה להיות מקושרת דיגיטלית למאמר עצמו בכל מקום אפשרי; היא צריכה להיות מנוסעחת כך שניתן יהיה לזהות בבירור את המאמר שהוסר; להיות מזוהה בבירור כהודעת הסרת מאמר שכבר פורסם (כלומר, שונה מסוגים אחרים של תיקון או תגובה); ההודעה צריכה לצאת מהר ככל האפשר לאחר שזוהתה בעיה כדי למזער את ההשפעות המזיקות מפרסומים מטעים; להיות זמינה באופן חופשי וחינמי לכל הקוראים; להצהיר בדיוק מי יזם את הסרת המאמר ומאיזו סיבה. הקפדה על עמידה בקווים המנחים האלה, אמורה להביא למצב שבו המאמר (בין אם בתצורה שכוללל כותרת ושמות מחברים ובין אם בתצורה הכוללת רק את סימן הזיהוי בדיגטלי שלו (DOI) ) נשאר במסדי הנתונים ועולה בחיפושים אך מזוהה בבירור כמאמר שהוסר.

לדוגמה, ראה כאן.

ההמלצות לקידום השקיפות בנושא אינן מיושמות באופן מלא, ובנוסף לכך, רבים מהמאמרים שנמשכו נשארים באתרי אינטרנט אישיים ובמאגרים מקוונים ללא כל זיהוי מיוחד כבעיתיים. כתוצאה מכך, מאמרים רבים ממשיכים להיות מצוטטים זמן רב לאחר שהוסרו מן הספרות.

הבלוג "retraction watch" שם לו למטרה להפיץ את המידע על מאמרים המוסרים מן הספרות.

הבלוג החל לפעול בשנת 2010, ומחבריו עורכים מעקב אחרי מאמרים המוסרים מן הספרות ומציגים אותם ברשימות לפי מיקום המחקר, שמות המחברים, כתב העת, וסיווגים אחרים. המחברים כותבים את הסיפורים שמאחורי הודעות ההסרה וכן נושאים נוספים הנוגעים להתנהגות מדעית בלתי הולמת. רבים מן הפוסטים שלהם מרתקים (אם לפעמים מדאיגים) ואני ממליצה לעיין באתר האינטרנט שלהם מעת לעת.

כמובן שזו דרישה בלתי סבירה ממחברי מאמרים לבדוק בכמה מקומות כל מאמר מקור שהם מצטטים על מנת לוודא שלא הוסר מסיבה כלשהי. עם זאת, אם חלק גדול של המחקר שלך מבוסס על מאמר מסוים, כחלק התעדכנות שוטפת בספרות, רצוי לוודא שהמאמר לא הוסר מן הספרות אבל גם שלא התפרסמו עבודות (מהימנות) שסותרות את ממצאיו לחלוטין.


פוסטים שאולי יעניינו אותך 
פוסטים אחרונים
חיפוש תגיות
No tags yet.
התחבר
  • LinkedIn Long Shadow
יצירת קשר

Shiri.Diskin@sciencewriteright.com

 טל: 0584-888-660

  • LinkedIn Long Shadow